ברטנורא על משנה כתובות א׳:ו׳

« ברטנורא על משנה כתובות א׳:ה׳ ברטנורא על משנה כתובות א׳:ז׳ »

6 הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים, הִיא אוֹמֶרֶת, מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֶךָ. וְהַלָּה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ, וְהָיָה מִקָּחִי מֶקַּח טָעוּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס, וְהִטְעַתּוּ, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:

פירוש ברטנורא על משנה כתובות א׳:ו׳

6 וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֶךָ. מָטָר סוֹחֵף בָּא עַל שָׂדְךָ וְהִפְסִידָהּ, כְּלוֹמַר מַזָּלְךָ גָּרַם וְתֶן לִי כְּתֻבָּתִי:

7 וְהָיָה מִקָּחִי מֶקַּח טָעוּת. וְאֵין לָךְ כְּתֻבָּה מִמֶּנִּי:

8 נֶאֱמֶנֶת. וּמַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁכֵּן הוּא כִדְבָרֶיהָ, וְתִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ. וְכֵן הֲלָכָה. וְאִי אָמְרָה בְּתוּלָה מְצָאָנִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, דְּהֵימְנוּהוּ רַבָּנָן לַבַּעַל וַאֲפִלּוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה, דַּחֲזָקָה אֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעֻדָּה וּמַפְסִידָהּ:

« ברטנורא על משנה כתובות א׳:ה׳ ברטנורא על משנה כתובות א׳:ז׳ »